באחד השיעורים בכתה י' בנושא 'ספרים שהפכו לסרטים', ביקשתי מאחד הילדים בכתה להקריא ממצגת. אף אחד לא הרים את היד. לא רציתי גם לנדב וכמעט שוויתרתי, ואז א' הרים את היד טיפה בהיסוס. א' אף פעם לא השתתף, בדרך כלל נראה חולמני ולא מרוכז. בכל שיחה הבטיח שהוא שומע הכל ומבין. לא' לא היו הרבה חברים ובעבודה בזוגות או קבוצות, "העדיף" תמיד לעבוד לבד. כשהרים את היד כל כך שמחתי וכשהתחיל לקרוא השמחה הפכה לאושר גדול. הוא קרא בבהירות וברהיטות ובקול רם ובוטח. הילדים הקשיבו לו והוא היה כל כך גאה בעצמו.
אחרי השיעור בעודו אוסף את ספריו, ראיתי שניגשו אליו כמה חברים והזמינו אותו לעבוד איתם בקבוצה. הוא הביט אלי וחייך, "הקראת כל כך יפה, כל הכבוד!" אמרתי בחיוך ואז ענה, "מה הבעיה? אני קורא וכותב סיפורים כבר מהיסודי". מזמינים אתכם לעזור לילדים שלכם להצליח כבר מהיום.
הירשמו עכשיו והבטיחו את מקומכם: https://epos.ravpage.co.il/
